על פי סקר של משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס), 18% מתוך האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל הם אנשים בעלי מוגבלויות. דו”ח של ה-CDC האמריקאי, מצא נתונים דומים – חמישית מאוכלוסיית המבוגרים בארה”ב חיה עם סוג מוגבלות אחד לפחות. מיקרוסופט ערכה סקר משלה בנושא בשנת 2003 ומצאה כי מתוך כל גולשי האתרים שלה, 54% מתקשים לגלוש באתרים הסטנדרטיים, ויעשו שימוש רב יותר באתרים אם יהיו נגישים. כתוצאה מהמחקר הקימה מיקרוסופט מחלקה ייעודית לנושא ההנגשה, המונה 1,000 עובדים.

החקיקה הישראלית החלה ליישר קו בשנים האחרונות עם המגמות העולמיות בתחום הנגשת אתרי אינטרנט, ותיקנה בשנת 2013 את תקן 5568, שלמעט תוספות ושינויים מקומיים, זהה למסמך הקווים המנחים של ה-W3C, הארגון בינלאומי האחראי על תקינה ברשת, שנקראים ה- Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0.

לאחר פרסומו לראשונה ב2013, התקן הישראלי עבר עדכונים ושינויים, שנועדו בין היתר להקל על בעלי האתרים להנגיש את אתריהם לבעלי מוגבלויות מבלי שהדבר יהווה נטל כלכלי גדול מדי. בספטמבר 2017 אישרה הכנסת נוסח מתוקן לתקנות הנגישות, שכלל את מרבית המלצותיהם של חברי איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל, בהובלת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אז מהן התקנות האלו בעצם?
התקנות דורשות מכל בעלי האתרים (שעומדים בתנאים) להנגיש את האתרים שלהם לאוכלוסיות המוגבלות בישראל. כפי שעל כל הבניינים להיות מותאמים לשימוש והתניידות של כלל האוכלוסייה, כך על הנדל”ן האינטרנטי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות שונות (כבדי ראייה, עיוורים, חירשים, בעלי מוגבלויות מוטוריות וכו’) להיכנס ולהשתמש באתרים ובתכנים העולים לרשת. מתוך שלוש רמות תקן המוגדרות בעולם (A, AA, AAA), התקן הישראלי נקבע ברמת AA.

התקנות מוחלקות לארבעה פרמטרים של הנגשה:
1. תשתית – תכנות האתר מבחינת הקוד כדי שיהיה נגיש.
2. תכנים – לבדוק שהתכנים והתמונות יהיו מוזנים באופן נגיש
3. סרטונים וקבצים- כל החומרים שניתן לפתוח דרך האתר: מסמכים שמעלים לאתר בפורמט PDF או וורד, סרטונים, קבצים וכו’.
4. הצהרת נגישות- הצהרה המפרטת את רמת הנגישות של האתר וסימונו כנגיש באייקון נגישות.


על אילו אתרים חלות התקנות?
אחד התיקונים המשמעותיים שבוצעו בנוסח החוק החדש נוגעים להגדרת האתרים החייבים בהנגשה, ומהווים חקיקה מקלה ומאוזנת יותר, המתחשבת ביכולות הטכנולוגיות והכלכליות של בעלי האתרים. אתרים החייבים בהנגשה:
• סוג האתר – אתרים הנותנים שירותים או מידע אודות השירותים.
• אתרים קיימים – בעלי מחזור שנתי של מעל מיליון ש”ח בממוצע בשלוש שנות המס האחרונות
• אתרים חדשים – שמחזור הכספים הממוצע שלו נע בין 300,000 ש”ח למיליון ש”ח והופעל לאחר מועד כניסת החוק לתוקף (ה-26.10.2017).

לאילו אתרים יינתן פטור מהנגשת אתר?
היות וישראל היא מובילה עולמית בתחום החקיקה להנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות, התקנות החדשות מביאות בחשבון את הנטל הכלכלי והטכנולוגי העומד על בעלי אתרים כיום, בהיעדר פתרונות הנגשה רווחים וחסכוניים, ומקלה על החייבים בהנגשה בעזרת אפשרויות לקבלת פטור במקרים הבאים:

מחזור כספי –

100,000 מחזור שנתי – אתרים בעלי מחזור כספים שנתי ממוצע קטן מ-100,000 יקבלו פטור מלא
300,000 מחזור שנתי ממוצע > 1,000,000 – לאתרים קיימים בעלי מחזור כספים שנתי ממוצע הגבוה מ-300,000 ש”ח ונמוך ממיליון ש”ח יינתן פטור, בתנאי שיפרסמו את דרכי ההתקשרות עימם לצורך קבלת שירות.
אתר חדש – עד 2020 יינתן פטור לאתר חדש של עוסק פטור, או עוסק עם מחזור שנתי נמוך מ-300,000 ש”ח. לאחר 2020 תקרת הפטור תרד למחזור כספי שאינו עולה על 100,00 ש”ח בשנה.

חוסר היתכנות טכנולוגי – יינתן לבעלי אתרים שהגישו בקשה המוכיחה כי עקב קשיים טכנולוגיים הנובעים מהתשתית או הממשק, לא ניתן יהיה לעמוד בדרישות הנגישות. לבקשת הפטור יש לצרף חוות דעת של מורשה נגישות לאחר היוועצות עם מומחה להנגשת שירותי אינטרנט. משך החיים של הפטור הוא 3 שנים, לאחריהן יש להגיש בקשת הארכה נוספת באותו אופן.

• אתרים מוגבלים בגישה לעד 500 משתתפים – אתרים סגורים לקבוצות קטנות, ודורשים הרשמה מראש, פטורים מהנגשת התכנים שמועלים לאתר, אך על תשתית האתר להיות נגישה. במידה ואחד ממשתתפי הקבוצה הוא בעל מוגבלות ומבקש הנגשה, יש לאפשר לו.

אתר העומד בתנאים לפטור תינתן “תקופת חסד” של 3 שנים, עד 2020, במהלכן אפשר יהיה ללמוד ולהנגיש בהדרגה.

מה קורה למי שלא עומד בתקנות הנגישות?
בניגוד לנוסח התקנות הקודם, מכוחו ניתן היה לתבוע אתרים שאינם עומדים בדרישות הנגישות, התיקונים לחוק קובעים כי במקרה של היעדר נגישות יש לפנות לאחראי האתר באמצעות הודעה, המאפשרת לו חלון זמן שלא יאוחר מ-60 יום לתקן את ליקויי הנגישות. במידה והחייב לא עמד בחלון הזמן לתיקון ליקוי הנגישות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תוכל להטיל עליו צו מנהלתי (צו נגישות) שהפרתו תגרור הגשת כתב אישום פלילי וקנס של 75,300 ש”ח, כאשר בכל יום בו נמשכת העבירה יתווספו 3,700 ש”ח לקנס. בנוסף, אדם פרטי יוכל לתבוע על הפרת נגישות, ובית המשפט רשאי להעניק לו פיצוי כספי.

מה לוח הזמנים, או עד מתי חייבים לעשות את זה?
כאמור, התקנות כבר נכנסו לתוקפן ב-26 לאוקטובר 2017, עבור החייבים בהן במסגרת ההגדרות שנקבעו.

*מידע זה מהווה טעימה בלבד מעולם ההנגשה הרחב, המורכב והחדש, ומובן שאינו מסמך משפטי.

עדיין מבולבלים? רוצים להתייעץ עם מומחים בנוגע להנגשת האתר או האפליקציה שלכם? נשמח לעמוד לשירותכם! מלאו פרטים בטופס או התקשרו ל-054-4635409 .